לאורך השנים הישיבה נחשבת כישיבה התיכונית הטובה ביותר. ראש הישיבה, הרב יהודה (ר' יידל) קולודצקי זצ"ל, הנהיג בישיבה הקפדה על סדרי הישיבה ועמידה בזמנים, וכן הישגיות גבוהה בלימודים, הנהגה הנמשכת עד היום הזה. ההצלחה של הישיבה הינה ייחודית וללא אח ורע מזה עשורים רבים, ומדברת בעד עצמה.
בוגרי הישיבה תופסים מקום בכותל המזרח של עולם הישיבות, עולם הדיינות והרבנות. גם בעולם המעשה, בוגרי הישיבה- שמם הולך לפניהם בכל התחומים.
בישיבה נוהג יום לימודים ארוך בן 13 שעות, שמתוכן רק כשלוש שעות מוקצות ללימודי חול. עם זאת תעודת הבגרות בישיבה הינה ברמה הגבוהה ביותר.
בחורי הישיבה מגיעים ממשפחות חרדיות, חלקן משפחות שעלו לישראל מחו"ל, המעוניינים בתעודת בגרות, וגם בני דור שני ושלישי לבוגרי הישיבה. רוב מוחלט של הבוגרים ממשיכים לאחר הלימודים בישיבה ללימודים בישיבות גבוהות קדושות – כמו ישיבת חברון, ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת איתרי, ישיבת דרך אמונה, ישיבת אור אלחנן ואף לישיבת פוניבז'.
בשנת תרצ"ח הוקמה בתל אביב ישיבה חדשה על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, רבה של העיר- ישיבה זו קיימה תוכנית לימודים ואווירה ישיבתית ולכן יש לראות בה את אב הטיפוס של הישיבות התיכוניות ביישוב החדש בארץ ישראל. הישיבה פנתה לבני היישוב החדש בשפה העברית, שבה התקיימו הלימודים, ובהכללת לימודים כלליים להשכלה תיכונית במסגרת הלימודים בישיבה.
בתקופה זו עמד רעיון הישיבה, המשלבת השכלה כללית לצד לימוד התורה, במוקד ויכוח רעיוני שנטלו בו חלק גדולי הרבנים בעולם האורתודוקסי.
ראש הישיבה בפועל היה הרב ראובן טרופ, בנו של ראש ישיבת ראדין רבי נפתלי טרופ (הגרנ"ט), וכמשגיח רוחני שימש רבי יואל קלופט. כמדריכיה הרוחניים והלימודיים של הישיבה שימשו רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק, וראש ישיבת עץ חיים, הרב איסר זלמן מלצר.
לאחר תקופה הצטרפו לצוות הישיבה ר"מים חדשים: הרב דב מעייני, הרב צבי יהודה מלצר ורבי אלעזר מנחם מן שך, וכן הרב דוד חדש, מבחירי תלמידי ישיבת סלבודקא.
המנהל האדמיניסטרטיבי הראשון היה הרב יצחק הלפרין, שהיה שותף גם לייסודה של ישיבת תל אביב ומנהלה
בשנת תש"ד הגיע לארץ תלמידו של הגר"ש שקופ זצ"ל מישיבת גרודנא, ר' יידל קולודצקי, עם אישור עלייה שקיבל מהרב עמיאל ע"פ פנייתו הישירה של הגר"ש זצ"ל במכתב אליו.
תקופה קצרה לאחר הגיעו לארץ מינה הרב עמיאל את הרב קולודצקי למסור שיעורי גמרא ברשת החינוך התלמודי שעמדה בראשותו, וכבר בחודש אלול באותה שנה מינהו לר"מ בישיבה ובהמשך למנהלה הרוחני.
לאחר פטירת הרב עמיאל בשנת ה'תש"ה, שונה שמה הרשמי של ישיבת היישוב החדש לישיבת הרב עמיאל.
לאחר פטירתו של הרב טרופ בשנת תשי"א, עמד הרב קולודצקי בראשות הישיבה, כשלצידו מכהן הרב דוד הלוי חדש.
הרב קולודצקי פנה אל הרב אליעזר גולדשמידט, שהיה אברך בכולל שיסד החזו"א, ומקורב אליו, על מנת שיבוא לכהן כר"מ בישיבה. הרב גולדשמידט התייעץ עם החזו"א וקיבל את ברכתו להצעה, ובמשך תקופה כיהן כר"מ בישיבה עד שעבר לכהן כדיין בבית הדין הרבני. עם פרישתו מהישיבה התמנה אחיו, הרב ישעיהו גולדשמידט, לכהן במקומו, ובנוסף התמנה כר"מ בישיבה הגאון ר' אפרים בורדיאנסקי זצ"ל, מגדולי תלמידי ישיבת מיר וכיהן בה עד שנת תשי"ח.
לאחר פרישתו מונה כר"מ הרב נפתלי לב, שהיה בעצמו תלמיד הישיבה לשעבר.
בהמשך התרחבה מצבת הר"מים: בשנת הלימודים ה'תשכ"ב הצטרף הרב מנחם פישל (חתנו של הרב דב זוכובסקי זצ"ל), ובשנת ה'תשכ"ו, הצטרף הרב שמואל גרוסברד.
למנכ"ל הישיבה מונה -בוגר הישיבה הרב משה זאב נחשון, שפעל לקיומה והחזקתה הכלכלית של הישיבה.
עם פטירתו של הרב חדש זצ"ל בשנת ה'תשל"ז, הצטרף לצוות הישיבה הרב כתריאל קולודצקי, בנו של ראש הישיבה, וכעבור חמש עשרה שנים, בשנת הלימודים ה'תשנ"ג, עם פרישתו של הרב שמואל גרוסברד זצ"ל, הצטרפו לצוות שני ר"מים חדשים: הרב יעקב בן-ציון קרמר והרב אברהם נחשון, ששניהם מבוגרי הישיבה. בשנה שלאחריה עם פרישתו של הרב מנחם פישל זצ"ל, הצטרף הרב פנחס קצבורג, שגם הוא בוגר הישיבה.
בשנת תשס"ו נפטר ראש הישיבה הגאון ר' יידל קולודצקי זצ"ל, ומאז מחליף אותו בנו הרב כתריאל כראש הישיבה, ונכנס נכדו הרב אברהם קולודצקי לשמש כר"מ לכיתה הגבוהה. בחורף ה'תשע"ט, פרש הרב נפתלי לב זצ"ל, לאחר שכיהן יותר מ-60- שנה בישיבה, ובמקומו נכנס הרב אברהם דב קרמר, שגם הוא בוגר הישיבה.
בשנת תשע"ח נכנס לישיבה כר"מ הלכה הרב נתן וילנר, מו"צ בבני ברק, שמוסר שיעורי הלכה בישיבה לפי סדר המשנה ברורה.
בנוסף, משמש בישיבה הרב בנימין גוליב כיועץ חינוכי, הקשוב לפניות התלמידים וההורים.
grafikjob123@gmail.com – עיצוב ובנית אתרים